#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. הקורא פרשת ק""ש בתורה, והגיע זמן ק""ש, האם יצא?<br>2. האם מותר לשאול שלום ולהשיב בברכות ק""ש (ר""מ, ר""H)?<br>3. ההלכה?"	"1. למ""ד מצות צריכות כוונה – אם כיון לצאת ידי חובה – יצא, למ""ד מצות אין צריכות כוונה – מדובר בקורא להגיה, וקורה את התיבות בכתיב ולא בקרי, אם כיון לבו לקרות כתיקונה - יצא.<br>2. באמצע פרק – רבי מאיר - שואל ומשיב מפני היראה. רבי יהודה – שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. בין הפרקים - רבי מאיר - שואל ומשיב מפני הכבוד. רבי יהודה – שואל מפני הכבוד, משיב לכל אדם. <br>3. רע""ב - ההלכה: א. מצות צריכות כוונה. ב. כרבי יהודה. ג. לשון הקודש כשאר לשונות לגבי הפסק."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ב/משנה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הם בין הפרקים (ת""ק, רבי יהודה)? <br>2. מה הטעם לסדר הקריאה, ""שמע, והיה אם שמוע, ויאמר""?"	"1. א. בין ברכה ראשונה לשניה, ב. בין שניה לשמע, ג. בין שמע לוהיה אם שמוע, ד. בין והיה אם שמוע לויאמר, ה. בין ויאמר לאמת ויציב, וע""ז חולק ר""י, וסובר שאין להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב בשום אופן, שכתוב ""וה' אלהים אמת"", הלכה: כרבי יהודה. <br>2. רבי יהושע בן קרחה - כדי שיקבל עליו א. עול מלכות שמים [שמע], ב. עול מצות [והיה אם שמוע], ג. פרשיות הנ""ל נוהגים ביום ובלילה, משא""כ ויאמר אינו נוהג אלא ביום."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ב/משנה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הדין לא השמיע לאזנו ק""ש (ת""ק, רבי יוסי)?<br>2. מה הדין לא דקדק באותיות ק""ש (רבי יוסי, רבי יהודה)?<br>3. מה הדין קרא למפרע?<br>4. מה הדין קרא וטעה?<br>5. ההלכה (רע""ב)?"	"1. ת""ק – יצא, [ו""שמע"" הכוונה שאפשר לקרוא בכל לשון שאתה שומע]. רבי יוסי - לא יצא, [שכתוב ""שמע"", השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך].<br>2. רבי יוסי – יצא, רבי יהודה - לא יצא. <br>3. לא יצא. [דוקא בפסוקים, אבל בפרשיות יצא, שאינם סדורים זה אחר זה בתורה].<br>4. יחזור למקום שטעה. [אם נסתפק, יחזור ל""וכתבתם"" של פרק ראשון, ואם המשיך למען וכו', אי""צ לחזור, שהולכים אחר הרגל הלשון].<br>רע""ב - הלכה: מחלוקת א' - כת""ק. מחלוקת ב' - כרבי יוסי, אבל לכתחילה צריך להזהר בזה, וכן להתיז ""ז"" של ""תזכרו"", שלא יראה כאומר ""תשכרו"" כאומר כדי שתרבו שכר, שאין ראוי לשמש ע""מ לקבל פרס."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ב/משנה ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין קריאת ק""ש/תפילה ע""ג אילן או שורה של בנין אבנים, לאומנין?"	"ק""ש – מותר, שאי""צ כוונה רק בפסוק ראשון. תפילה – אסור, שתפילה הוא רחמים וצריך כוונה."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ב/משנה ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. האם חתן חייב בק""ש?<br>2. מה היה המעשה עם ר""ג?"	"1. חתן פטור מק""ש משום שטרוד, עד - מוצ""ש שזה ד' לילות אם לא בעל. <br>2. ר""ג קרא, ולשאלת תלמידיו אמר ""איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת""."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ב/משנה ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הדין רחיצה לאבל?<br>2. מה היה המעשה עם ר""ג?"	"1. אבל אסור ברחיצה.<br>2. ר""ג רחץ, ולשאלת תלמידיו אמר ""אסטניס אני"", ואין איסור רק רחיצה של תענוג, ולאסטניס זה צער."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ב/משנה ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. האם מקבלים תנחומים על עבדים?<br>2. מה היה המעשה בעם ר""ג?"	"1. אין מקבלים תנחומים על עבדים.<br>2. ר""ג קיבל על מות טבי עבדו, ולשאלת תלמידיו אמר ""אין טבי עבדי כשאר כל העבדים שכשר היה""."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ב/משנה ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הדין חתן שרוצה לקרות ק""ש (ת""ק, רשב""ג)?<br>2. מה ההלכה למעשה היום (רע""ב)?"	"1. ת""ק – קורא. רשב""ג – אסור, שלא כל הרוצה ליטול את השם יטול. <br>2. רע""ב - קצת מרבותינו – היום כולם יקראו ק""ש בלילה הראשון, שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כ""כ גם בשאר ימים, אם לא יקרא בלילה ראשון יראה יותר כיוהרא משלא יקרא, שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ב/משנה ח		
